אתמול צפיתי בסרט "הזודיאק", ממליץ מאוד, סרט מעולה.
חשבו על הסיטואציה הבאה: אתם רואים סרט. לרגע איבדתם ריכוז בסרט, ועכשיו כשחזרתם לצפות בו אתם מתחילים לחשוב: "על מה אני אמור להסתכל? על הכתוביות או על הסרט? על מי מהם הסתכלתי עד עכשיו כשצפיתי בסרטים? מוזר". אני בטוח שהסיטואציה הזאת מוכרת לכולם, ושכולם אוכלים את התסביך הזה כל פעם שהם צופים בסרט.
מדהים לגלות עד כמה הריכוז שלנו מושפע מסרט. כשאנחנו צופים בסרט, כל המחשבות האחרות שלנו נעלמות והמוח שלנו מתרכז רק בסרט, הסרט משתלט עליו. זה מזכיר לי מאוד את זה שלפני כמה שנים ידידה שלי ניסתה ללמד אותי לעשות מדיטציה. היא אמרה לי לשבת ישיבה מזרחית, גב זקוף, לעצום את העיניים ולרוקן את המוח שלי ממחשבות, לא לחשוב על כלום. ישר הרמתי גבה ושאלתי "איך אפשר לרוקן את המוח ממחשבות? לא נראה לי שאני יכול לעשות את זה, זו משימה בלתי אפשרית!". היא אמרה לי לנסות להתרכז במשהו כמו הנשימות שלי. עשיתי כדבריה וזה עבד, המוח שלי התרוקן ממחשבות. יותר נכון, הוא התרוקן מכל המחשבות חוץ מהמחשבות על הנשימה שלי. אבל עם הזמן כבר לא הצלחתי להתרכז בנשימות שלי ובמקום התחלתי להתרכז בדברים קטנים אחרים כמו הרעש של התזוזות הקטנות שלי, או בגירודים הקטנים שפתאום צצו לי ביד. זה מביא אותי למסקנה: קל לנו יותר להתרכז בדבר שקיים כהסחת דעת מאשר בדבר שאנחנו מודעים לזה שאנחנו צריכים להתרכז בו. וזה מוזר, כי בזמן צפיה בסרט הסחות הדעת הופכות לחלק נורא שולי מהריכוז שלנו. סרטים זה פשוט דבר מהפנט.
לדעתי הפוסט הזה היה לא ברור כל כך, וכנראה שגם הפוסטים הבאים יהיו ככה. ובכל זאת עם הזמן אני אנסה להיות כמה שיותר ברור בנקודה אותה אני רוצה להעביר בכתיבה שלי.
לילה טוב,
החושב
החושב
רשומות
היי :) אהבתי את הכתיבה שלך.. מה שכן, סרט זה לא דבר שאתה חייב להתרכז בו- כל עוד הוא מעניין זה דבר שתופס את הריכוז שלך כי הוא מעניין אותך..בערך כמו הזמזום שתפס אותך בזמן המדיטציה (אבל זה לא בדיוק אותו סוג של עניין.. :)). בן כמה אתה? בהצלחה בבלוג, אני אמשיך לקרוא =]
השבמחקאתה צודק ואני ממש לא סותר את מה שאתה אומר. זה פשוט שהצפייה בסרט זה מה שגרר אותי לחשוב על כל הפוסט הזה, מבין? ;)
השבמחקאני בן 17, זה כתוב בעמודה השמאלית של הבלוג.
תודה על ההתעניינות, אשמח לקרוא עוד תגובות שלך בעתיד :)